הנתינה, כמו האהבה, היא נושא רומנטי, פסיכולוגי, ביולוגי וקיומי. רבות דובר ונחקר, ועדיין כך, בנושא הנתינה, ודווקא בחיינו העכשוויים היא מככבת במחקרים רבים: מחקרי מוח, פסיכולוגיה ונפש, רפואה, וכן במחקרים רבים הנעשים במטרה לשפר את איכות חיינו. בהגדרתה, הנתינה היא הענקת דבר מה למישהו אחר, ללא רצון בקבלת תרומה. זו הגדרה מאוד מצומצמת למה שהנתינה באמת עושה ומניבה, ומי שידע זאת היטב היה גנדי שאמר כי הדרך הטובה ביותר למצוא את עצמך, היא ללכת לאיבוד בשירות האחר. כל המחקרים, ללא יוצא מן הכלל, מצאו תועלות רבות לנתינה עבור הנותן, מה שאומר שלתת זה הרבה יותר שווה מלקבל.
מחקרים מדברים על נתינה:
- הנתינה מפעילה אזורים במוח הקשורים להנאה, קשרים חברתיים ואמון באחרים
- הנתינה גורמת לאנדרופינים במוח שלנו להשתחרר, ומעצימה בכך את תחושת השמחה והאושר
- נמצא כי לאנשים העוסקים בתמיכה חברתית יש לחץ דם נמוך יותר מאשר לאחרים
- אנשים מיואשים מהחיים שעסקו בנתינה, שיפרו את הרגלי חייהם והחזירו את התקווה והשמחה לחייהם
- זוגות שעזרו יחד לזוגות אחרים, שיפרו את הזוגיות שלהם והעלו את רמת האושר שלהם
- מחקר בהרווארד גילה, כי נתינת תרומה כספים למישהו השפיעה על רמת האושר של הנותן, יותר מאשר כשהשקיע אותו עבור עצמו
- מתנדבים באופן קבוע דווחו כי בריאותם הפיזית טובה יותר, הרבה מהם דווחו על שיפור ברווחתם הכללית וירידה משמעותית במתח והלחץ בחייהם
- הנתינה מעלה את הביטחון העצמי שלנו, מעניקה לחיינו משמעות, מעצימה את הערך שלנו בפני עצמנו ובפני אחרים.
דרווין דיבר על כך שהנתינה תורמת לנו משום שהיא קשורה להישרדות הקבוצה, וכן שאהדה ואמפתיה לאחר, מאפשרת לכל שבט או קבוצה להמשיך ולשרוד גם ברגעים קשים. כשאנו נותנים מעצמנו משהו לאחר, מתעוררת בנו תחושה טובה של שיתוף פעולה עם העולם.
כל המחקרים מראים על תוצאה דומה: נתינה מועילה לנותן בכל היבטי חייו ותועלתה רב ממדית ומשמעותית לשיפור איכות חיינו. המדהים הוא, שתועלתה נראית במובהק גם בנתינה לצמחים ולבעלי חיים.
יותר ויותר ברור, כי ככל שאנו נותנים יותר, כך יש לנו יותר… יש האומרים כי הנתינה מעניקה לנו מוטיבציה להיות יותר טובים, יעילים ונדיבים. מבחינת כל הדעות – זה הרבה מאוד לעצמנו.
מבחינה חברתית, נתינה מעודדת שתוף פעולה וקשרים חברתיים, אמון הדדי וחיזוק הקשר. היא מאפשרת לנו לקבל אחרים ולראותם באופן חיובי יותר, והיא מדבקת. נתינה, כמו אהבה, עשויה לעורר השראה אצל האחר להתנהג באופן דומה – לתת.
הגמול האולטימטיבי של הנתינה הוא תחושת המשמעות וההשפעה על חייהם של אחרים. כשאנו מתנדבים ועוזרים לאחר, אנו יוצרים עולם טוב יותר יחד עם עצמי שמח, מסופק ובריא יותר. זהו מעגל המסייע לנו ליצור מעגל של נתינה הדדית המחזק את תחושת הקהילתיות והשייכות.
האבולוציה ההתפתחותית פיתחה גמול ביולוגי-פסיכולוגי-חברתי להתנהגות אדיבה. יש הטוענים, כי אנחנו לא עוזרים לאחר כדי להרגיש טוב יותר, אלא כי עזרה לזולת היא בגנים שלנו...
ובנימה אישית: מאז שאני זוכרת את עצמי הנתינה היא חלק מחיי. גדלתי בבית שהנתינה לא הייתה כלל וכלל ערך שהנחילו לי הורי ומשפחתי, ההיפך. מה שהפך את הנתינה לחלק מחיי, למהות נפשי ורוחי – הוא התגמול על הנתינה. כבר כילדה זיהיתי את התגמול הרב המגיע עם הנתינה לאחר ועם השנים הלכתי ופיתחתי את פעולות הנתינה שלי, עד שהפכו כולן למפעל חיים. יכול להיות שהנתינה, בחיי האישיים, הפכה להיות העוגן ההישרדותי שלי, האופן שבו יכולתי להתקיים בעולם ולהרגיש בחיים.
לפעמים אני חולמות על דברים שהייתי רוצה לתת לעולם, ולצערי אינני יכולה. לכל אדם שנותן יש את המגבלות שלו, ויש להכיר בכך. בשנות העשרים והשלושים שלי הייתי בטוחה שבכוחי לתת הרבה יותר, שזו אחריותי אם טוב או רע בעולם – מרוב נתינה ורצון לתת הלכתי לאיבוד. היום, שנות אור מאז… אני חיה את הנתינה, נושמת אותה, יודעת אותה ומברכת עליה – באופן שמיטיב עם חיי, עם הסובבים אתי, ואני רוצה לקוות – שגם עם העולם.
פשוט – לתת…
בהזדמנות זאת, אנחנו רוצים להודות לכל המתנדבים הרבים שסובבים אותנו בבית של רונית. בלעדיהם כל העשיה הנפלאה למען האנשים המיוחדים לא הייתה קוראת
נסו גם אתם להתנדב במשהו שקרוב לליבכם. לא תאמינו כמה תפיקו מזה
