מאמר מאת: רון אדרי, אוטיסט, בן 25
רכישת שפה היא דבר קריטי להתפתחות תקינה של כל אחד מאיתנו ללא יוצא דופן. הגיל הממוצע להתפתחות השפה הוא קרוב לגיל שנתיים.
בהיעדר ידיעה סבירה של שפה, הסיכוי שתיתקל בקשיים כבדי משקל בדרך היא בלתי נמנעת. אי-ידיעת שפה או הבנה שפתית חלולה משפיעים על ההבנה הכללית במידה ניכרת.
`
תנסו לחשוב שנייה. אם לא הייתה לכם יכולת לתקשר עם אחרים כתוצאה מבעיה מולדת כלשהי, מה הייתם עושים? דופקים מדי יום את הראש בקיר, או משחקים בצעצועים עד המוות, או מנהלים מרדף סיזיפי אחר כישרון ומקווים ביניכם לבין עצמכם שמישהו יאתר את הצד הזה אצלכם, ובסופו של דבר יעזור לכם למצוא לזה שימוש.
מה הכי כדאי לעשות במצב שמישהו קרוב אליכם סובל מהבעיה המאמללת הזאת? להמשיך לתת למצב שלו להתדרדר, או להמשיך ולהתאמץ עד שהוא ימצא תפקיד משמעותי ביקום הקצת מעפן הזה?
כדי להבטיח משמעות לאדם שאינו שולט בדיבור מילולי, צריך למצות עמו את כל האפשרויות הלא מילוליות. אולי לקנות לו מחשב עם מקלדת ומקשים ברורים כשמש, על מנת שיוכל לבטא את רצונותיו, רגשותיו, מחשבותיו. ואולי אפילו במקרים ברי מזל של אחד למיליארד, להגות איזה רעיון שהאנושות טרם שמעה עליו. במידה ושום דבר לא עוזר בעניין השפתי, צריך למצוא פתרונות מעשיים לקשיים שנובעים כתוצאה מהמורכבות של קליטת השפה, ולהסיט את המיקוד לכיוון אחר. למשל, לבחון את היכולות של האדם עם הצרכים המיוחדים, עם דגש בלעדי על המישור המעשי ואז, לאחר שהוא עובר הכשרה דרך הדגמות פרקטיות, להרכיב לו תוכנית שבה יוכל לחזור על הנלמד שוב ושוב עד שהכול יושב אצלו חזק. בדרך זו, ייתכן שהוא ימצא עבודה, בה הוא לא ייאלץ למצוא את עצמו מדבר, ויוכל לתרום לחברה. זה יקרה במידה ויגיע יום שבו החברה תשתכנע להעסיק יותר אנשים כאלה, ולהיות מעסיקים סבלניים וסובלניים כאחד.
אם אתם עדיין סקפטיים לגבי האפשרות שדבר כזה יתממש בקרוב עם אנשים שיכולת הדיבור שלהם לוקה בחסר, אולי תטרחו לקרוא על הפסנתרן העיוור, שכמעט ולא יודע מילה, ומנגן בקונסרבטוריון. כן, יש מעט מקרים מתועדים של הצלחה המיוחסים לסוג האוכלוסייה הספציפי אבל לאו דווקא בשל אימפוטנטיות חסרת תקנה, אלא בשל חוסר נכונות של מעסיקים לקחת אותם תחת חסותם ולהמתין מספיק זמן כדי לראות אותם מתבלטים לחיוב לנגד עיניהם ולהוכיח להם אחרת. בקיצור, כישרון לא בהכרח מספיק – צריך גם שפה מילולית. אדם ללא שפה לא יכול לשכנע אף אחד לקבל אותו לעבודה. לכן, הרבה מעסיקים ייקחו צעד אחורה ולא ייקחו סיכון.
