מחקרים רבים מראים את החשיבות הגדולה שיש לעבודה בשעות היום לאנשים עם צרכים מיוחדים, החל ממחקר שמראה עד כמה עבודה נתמכת שיפרה מיומנויות חיים ומיומנויות חברתיות של אנשים עם אוטיזם, והמחקר הזה שמראה עד כמה כל סוג עבודה, כולל מה שנתפס כעבודה למרות שהוא פעילות יום ללא שכר, יכול לשפר לא רק יכולות חברתיות אלא אף משפיע על בריאות הנפש, ועל תפיסת הבריאות הכללית של האנשים המיוחדים.
עולם התעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים מתחלק לכמה סוגים –
- תעסוקה נתמכת – תעסוקה בשוק החופשי במקצועות מתאימים ליכולות. את התעסוקה הנתמכת מלוות עמותות שגם עושות השמה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ומתאימות להן את התפקידים הנכונים לכל אחד, וגם מלווה את האדם המיוחד ואת בית העסק שמעסיק אותו בתהליך הקליטה והלימוד בעסק עצמו.
- מפעלים מוגנים – מפעלים המיועדים לאנשים עם צרכים מיוחדים, בהם עובדים רק אנשים עם צרכים מיוחדים בתפקידים המותאמים ליכולותיהם
- מרכזי תעסוקה בתוך מעונות – מרכזי תעסוקה הנמצאים בתוך מסגרת המעונות של הדיור
- מרכזי יום – תעסוקה והעשרה
בישראל חיים כ- 750 אלף אנשים עם מוגבלויות שהם 18% מכוח העבודה, ולמרות זאת, עדיין, אנשים עם צרכים מיוחדים חווים אפליה, קשיים במציאת תעסוקה, וחוסר הבנה מצד המעסיקים למצבם.
אז למה בעצם העסקה של אנשים עם מוגבלויות לא קורית בשוק החופשי?
מדינת ישראל הוציאה תקנות וחקיקה שונים שמטרתם לעזור ולחייב מקומות עבודה להעסיק אנשים עם מוגבלויות. למשל, החוק הקובע שמקומות ציבוריים או ממשלתיים גדולים עם יותר מ 100 עובדים מחוייבים להעסיק 5% מכוח העובדים כאנשים עם מוגבלויות. ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים חתמו על הסכם הקובע שיעור העסקה של 3% אנשים עם מוגבלויות בעסקים גדולים במגזר הפרטי, אבל החוקים האלו לא נאכפים ולא מיושמים.
לא רק שמצב לא משתפר, במקומות מסויימים הוא אפילו מחמיר. בנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות אומרים כי הם מוציאים מכתבי התראה לגופים ציבוריים שלא עומדים ביעדים, ואף צווי ייצוג הולם וזימונים לחקירה לכאלו שהתעלמו ממכתבי ההתרעה, אבל בשטח אנשים רבים עם צרכים מיוחדים אינם מוצאים לעצמם תעסוקה.
בכתבה ל- YNET התראיינו יואב מורן, מנכ"ל קרן נדל"ן המתמחה בפרוייקטים של תמ"א, ועדי ישראל שחברה אצלנו במרכז ועובדת אצל מורן, עולה תמונה לא קלה.
עדי מבחינתה מספרת על קשיים במציאת עבודה, אפליה במקומות שבהם עבדה לפני כן, ועל החשיבות הגדולה של העבודה בעיניה. מצד שני, מספר מורן שללא מנהלת משרד מיוחדת ומכילה שמלווה את עדי בהליך הקליטה והלמידה, היה קשה מאוד להעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים. אחד הדברים שעולה מהשיחה עם מורן הוא שחשוב מאוד להסתייע בעמותות שנותנות ליווי בקליטה של אנשים עם צרכים מיוחדים, ואפילו להקצות עוד ייעודי לליווי התהליך. אבל למרות הקושי טוען מורן, העסקה של אנשים מיוחדים בחברה תורם לחברה לא פחות מאשר לאדם עצמו, שיש בה הכנסה של אנרגיה חיובית למקום שמתמקד בדרך כלל בצדדים הקרים והשליליים של עולם העסקים, ועושה טוב לכל העובדים.
מעסיקים רבים חוששים לשלב אדם עם צרכים מיוחדים, הם לא בטוחים שיש להם הידע המתאים והיכולת לקלוט ולתת לאדם עם הצרכים המיוחדים את מה שהוא צריך במקום העבודה, הם לא בטוחים שהעובדים האחרים יוכלו להתמודד עם אדם כזה, ולא יודעים האם צריך לעשות שינויים בעסק כדי לקלוט אדם מיוחד, ובמה זה כרוך. לכן חשוב מאוד להעביר את הידע לארגונים על ידי הרצאות, סדנאות והעברת ידע, וכמובן חשובה התמיכה והליווי של העסק כדי שלא ירגיש לבד במהלך החשוב הזה לשינוי התרבות האירגונית שלו כולה.
בכתבה ב- YNET נותן גיל ויניש, הבעלים של "כל יכול", המעסיקים אנשים עם מוגבלויות במוקדים טלפונים כמה טיפים למעסיק שרוצה להכניס אנשים עם צרכים מיוחדים לעסק שלו:
- אפשרו מלווה בראיון העבודה כדי לעזור להבין את הפוטנציאל של המועמד לעבודה, שסיטואציה של ראיון עבודה קשה לו ולא מוכרת לו מספיק. נסו להוריד את סף החרדה מהריאיון על ידי סיור במקום, שיחה נעימה לפני ואווירה קלילה
- הכינו את הצוות לקליטת העובד המיוחד גם מקצועית וגם חברתית
- פצלו משרה לשני חצאי משרות – כך השעות יהיו גמישות יותר, ותהיה לעובד אפשרות לעבוד בחצי משרה, מה שלא ישחק לגמרי את הקצבאות שלו, וייתן לו יותר מוטיבציה לעבוד
- בנו את תהליך העבודה והיעדים באופן הדרגתי כדי לעזור לבנות את הביטחון העצמי של העובד ותחושת המסוגלות שלו
אבל לא רק לאדם עם הצרכים המיוחדים ולמקום העבודה עצמו חשובה ההעסקה הזאת, גם המשפחה של האדם עם הצרכים מיוחדים, שהיא חלק משמעותי ותומך כל חייו, רואה בתעסוקה שלו דבר חשוב מאוד, אם כדי לקדם אותו, לגרום לו אושר, או כדי למלא את חייו בעניין.
במחקר שבדק את היחס של המשפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים לגבי העבודה שלהם עולה שרוב המשתתפים היו רוצים בעדיפות ראשונה תעסוקה במשרה חלקית בקהילה, במקום השני נמצאת תעסוקה מוגנת במשרה חלקית, אחריה משרה מלאה בקהילה, ורק בסוף, העסקה במשרה חלקית במפעל מוגן.
הדברים שהמשפחה ציינה כחשובים בעבודה בסדר יורד הם – סיפוק בעבודה, אינטראקציה חברתית, הזדמנויות ליצירת חברויות, והכי פחות חשוב היו הזדמנויות קידום, שכר ושעות עבודה רבות בשבוע. המשפחות גם הוסיפו את החשיבות שיש לעניין בעבודה, תמיכה במקום העבודה ואווירת הכלה וקבלה מהמקום ומהעובדים בו.
חוקים ותקנות חשובים כדי לייצר מסגור של חובת החברה לקבל ולהכיל אנשים עם צרכים מיוחדים גם בשוק העבודה, אבל בסופו של דבר, מקומות העבודה עצמם והתרבות האירגונית צריכים להשתנות, כך שהמערכת תדע איך לקלוט אנשים כאלו לשורותיה, איך לחפוף אותם וללמד אותם את העבודה, ואיך להפוך אותם לחלק מהצוות באופן טבעי כמו כל עובד אחר. נכון, המערכת תצטרך הסתגלות, תמיכה וליווי, אבל ככל שיהיו יותר עובדים בקהילה עם צרכים מיוחדים, גם העובדים האחרים, וגם הקהילה כולה, תלמד להתגמש אליהם, ולקבל אותם כשווים. שילוב בחינוך הוא רק צעד אחד לקראת חברה שווה ומכילה את השונה, תעסוקה היא הצעד המשמעותי השני שבו נכניס אנשים עם צרכים מיוחדים לתודעה החברתית והקהילתית של כולנו ונהפוך אותם לחלק מהחברה שלנו כמו שהם אמורים להיות.
