נראה שיש הפרדה די ברורה בין שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים, לבין שילוב מבוגרים עם צרכים מיוחדים בחברה. בכל מה שקשור לילדים, מנסות מדינות שונות ובהן ישראל, לייצר נתיבי שילוב בתוך מערכת החינוך. ישנו דיון על רמת ההצלחה של נתיבים אלו, אך בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים מיוחדים משולבים בכיתות קטנות בבתי הספר הכלליים, או אפילו משולבים כפרטים בתוך כיתות רגילות. המהלך הזה מלווה בהרבה מאוד תמיכה של אנשי מקצוע, תהליכים מובנים ונסיונות השתלבות לימודית מצד אחד וחברתית מהצד השני.
השתלבות המבוגרים לעומת זאת, בעיקר בשוק התעסוקה וכשמדובר בלקויות למידה או מש"ה, מלווה בקשיים רבים מפני שאין תהליך מסודר ולא גורמי מקצוע מלווים מספיקים. בהתחשב בזה שהרבה מהבוגרים האלו למדו בחינוך מיוחד, לא היו להם גם התנסויות בהשתלבות בחברה רגילה בגיל הילדות, והעובדה הזאת מקשה גם היא על שילובם.
נושא שילוב בתעסוקה הוא נושא שגורמים שונים עוסקים בו בשנים האחרונות, וברור היום שתעסוקה היא גורם משמעותי באיכות חייהם של בוגרים מיוחדים, ביכולתם לחיות חיים עצמאיים, בהעצמה ותחושת הבטחון, וכמובן בשילובם בחברה הכללית.
את השילוב בתעסוקה מתחילים הבוגרים המיוחדים בהכשרות שהם מקבלים, אבל לרוב, ההכשרות אינן לוקחות בחשבון את נקודת המבט שלהם: באיזה סוגי תעסוקה ברצונם להשתלב, מהן יכולותיהם, הפוטנציאל שלהם, אלא בצרכים של שוק התעסוקה והיכולות שלו לשלב אותם.
אחד המקומות שבהם לא משולבים אנשים מיוחדים כמעט בכלל, היא דווקא מערכת החינוך, שם יכולות להיות לשילוב כזה כמה וכמה יתרונות. קודם כל, זו מערכת משלבת בבסיסה בגלל חוק השילוב וההכלה, ויש לה את הכלים לתמוך באדם המיוחד ולעזור לו. זו מערכת שהם מכירים אחרי 14 שנות לימוד, ולכן יכול להיות שהשילוב בה יהיה קל יותר לאנשים המיוחדים, ולסיום, אולי נוכחות ושילוב של בוגרים עם מש"ה בסביבה הטבעית של הילדים, יוכל לעזור גם לשילוב הילדים במערכת הזאת, גם כלפי הילדים הרגילים, שיראו בסביבתם לא רק ילדים מיוחדים אלא גם מבוגרים מיוחדים שהם חלק מהצוות, והשילוב שלהם בצוות הבוגרים יהווה דוגמא מעשית של שילוב בשטח של דמויות חיקוי וסמכות כמו מורים, מנהלים וצוות מינהלי, וכהעצמה לילדים המיוחדים עצמם, שיגדלו עם דמויות חיקוי דומות להם המשולבות בחיים עצמאים בוגרים בחברה הכללית.
מתוך החשיבה הזאת נעשה מחקר לבדיקת הנושא, ובו בוצעו ראיונות מובנים עם אנשים מובילים ביישום מדיניות שילוב והכלה בישראל בינהם מנהלי בתי ספר, צוותי ניהול, עובדים סוציאלים שעובדים עם אנשים מיוחדים עם מש"ה, מנהלי עמותות או הוסטלים לבוגרים ומנהלי אגפי חינוך מישובים שונים.
נמצאו 8 נושאים מרכזיים שמשנים את התפיסות לגבי שילוב של בוגרים עם מש"ה במערכת החינוך –
- הרוב המוחלט של הנשאלים לא הכיר או היה במגע קרוב עם ילד או בוגר עם מש"ה, והמעטים שכן היו, היו משלבים בעמותות
- למי תורם שילוב של תלמידים עם משה בחינוך? 45% חשבו שזה תורם אך ורק לבוגרים. תפיסה שהיא שונה לגמרי מתפיסת השילוב בחינוך שרואה בשילוב תרומה למשולבים, למשלבים ולחברה כולה
- הדיעות לגבי שילוב אנשים עם מש"ה במערכת החינוך – 49% אחוז הסכימו באופן גורף עם שילוב בוגרי מש"ה במערכת החינוך, עוד 32% הביעו הסכמה עקרונית, ורק 19% הביעו הסתייגויות מסויימות
- היתרונות שראו הנשאלים בשילוב בוגרים עם מש"ה במערכת החינוך היו היכולת לראות את האחר, חיזוק החוסן החברתי, הגברת מודעות לבוגרים מיוחדים, השראה ממבוגרים אלו תרומה כלכלית. אלו יתרונות לחברה ולקהילה. בנוסף ראו הנשאלים יתרונות לבוגרים המיוחדים עצמם של פיתוח תחושת שייכות, הזדמנויות להתפתחות אישית וחיזוק מסוגלות ובטחון עצמי.
- החששות העיקריים מתוצאות השילוב שעלו בראיונות היו – חוסר מודעות של גורמים במערכת כיצד לבצע את השילוב, גרימת נזק למשולב במקרה של שילוב מורכב, וחוסר התארגנות הולם של צוותי החינוך לשילוב כזה.
- לגבי התאמת התפקידים, כמעט חצי מהנשאלים טענו שיש להתאים את התפקיד לרמת המוגבלות של הבוגר בלי להחליט מראש מה מתאים עבורו. החצי השני פירטו תפקידים מסויימים שיכולים להתאים כמו תומכי הוראה, מעורבים בתפקידים חברתיים ומנהלה.
- לגבי התנאים הדרושים, כדי להוציא לפועל שילוב כזה, צויינו כמה תנאים, כולם מתייחסים למערכת ולא לבוגרים עצמם, כמו פיתוח מודעות של המערכת, יצירת תהליך מובנה, גוף מלווה ומייעץ והכשרות
- ומי יהיה אחראי לשילוב כזה? על פי הנשאלים – שליש מהם חושבים שמשרדי הממשלה העוסקים בשילוב אחראים על כך, 14% טענו שמשרד החינוך הוא האחראי, וכל השאר – 57% דיברו על גורמים כמו משפחה, עמותות, פעילים חברתיים ועוד.
מסקנות המחקר מראות שרוב הגורמים במערכת החינוך בעד שילוב כזה. מצד שני, העובדה שאנשי חינוך לא חשבו בכלל על העסקה של אנשים מיוחדים במערכת מוזרה, בהתחשב בזה שהם עסוקים בשילוב ילדים במערכת כל הזמן. הנתק הזה בין ההבנה והעבודה בשילוב ילדים במערכת, ובין המשך העסקתם כעובדים אחר כך מצריכה טיפול. בנוסף, ברור שיש להעמיק את ההכרות של פונקציות אלו עם אנשים עם מש"ה משום שהכרות כזאת יכולה לפתוח צוהר להבנת צורך בשלובם, וגם כיצד נכון לעשות זאת.
רוב המרואיינים חשבו שהמשימה ניתנת לביצוע, אם כי חשוב מאוד לעשות אותה בצורה מקצועית ומובנית ועם הכנה טובה מראש, למערכת, לעובדים, לילדים, להורים ולכל הקהילה.
המרואיינים היו פתוחים לראיון של התאמה אישית של תפקידים, והיו נכונים להכנס לתהליך.
המחקר מציע גם תובנות יישומיות להמשך מחקר ותחילת הבניית תוכניות בנושא
למחקר המלא –
