הראיון עם בני הוא הריאיון האחרון, מקווה שתיהנו לקרוא אותו.
הראיונות האלה שעשיתי עם החבר'ה עזרו לי להכיר אותם יותר לעומק ולשמוע מכל אחד מהם על חוויותיהם והתהליכים שעברו לפני בואם לבית של רונית ואחרי בואם, וזה גם עזר לי להבין יותר את התהליכים שאני עצמי עובר כאן בבית של רונית.
שלום לכולם,
אני מקווה שנהניתם לקרוא את הפוסטים הקודמים שלי, שהיו ראיונות "אחד על אחד" עם החברים שלי מהבית של רונית, שסיפרו לי על החיים החברתיים שהיו להם לפני שהגיעו לכאן, וגם דברים אישיים על עצמם.
עכשיו אני כותב פוסט המשך לראיונות ובו אני מראיין את בני.
שאלה: האם היית במסגרת חברתית לפני הבית של רונית?
בני: הייתי בבית "אברמס" ברמת גן, הייתי שם 7 שנים. בשנת 1998 עזבתי את המקום הזה. אחר כך גרתי עם ההורים עד שנת 2004 ואז עברתי להוסטל. בשנת 2013 הצטרפתי לבית של רונית.
שאלה: איך היה היחס אליך במסגרת הקודמת?
בני: כשהייתי שם היו לי קשיים עם חברה, קיללו אותי, ירדו לחיים שלי. אבא שלי הודיע למנהלים שאם זה יימשך הוא יוציא אותי משם, ההצקות לא נפסקו וכמו שאמרתי, עזבתי ועברתי לגור עם ההורים.
שאלה: האם היו לך חברים לפני כן?
בני: אחרי בית "אברמס" הייתי בבי"ס "נתיב" בת"א ושם היו לי הרבה חברים ששמרו עלי והגנו עלי. אני עדיין בקשר עם אחד מהם. יש לי גם חברים בהוסטל שאני גר בו.
שאלה: באיזה מסגרת אתה גר היום?
בני: אני גר היום בהוסטל ברעננה שיש בו 4 דירות ואני גר שם יחד עם עוד 5 בנות ו-15 בנים.
שאלה: האם אתה מרגיש שעברת תהליך עם עצמך מאז שאתה בבית של רונית?
בני: אני מרגיש שעברתי תהליך מאד מאד חיובי שעזר לי בקשרים החברתיים שלי. כשאני כאן אני מרגיש הכי בטוח בעולם.
שאלה: מה קרה בתהליך ומה השתנה אצלך?
בני: היחס כאן והביחד עם החבר'ה, שכולם שואלים לשלומי, שאוהבים אותי כולם, גם החבר'ה וגם הצוות.
אני משתתף בקבוצת הרימון ושם אני יכול להגיד כל מה שאני רוצה ומרגיש, זה גרם לי להיות יותר פתוח ויותר חברותי.
שאלה: מה אתה מקווה לעצמך בעתיד?
בני: אני מקווה שתהיה לי חברה – בת זוג, מקווה שאוכל להתקדם עוד בתחום האישי שלי ולהיות הבן אדם הכי מאושר שיכול להיות. מקווה גם לנסוע לכמה מקומות בחו"ל שאני רוצה לבקר בהם.
שאלה: אתה מרגיש שינוי בביטחון העצמי שלך?
בני: כן. אני גם מרגיש שאני מעניק מהביטחון העצמי שרכשתי כאן גם לאחרים.
שאלה: האם אתה מרגיש שמקבלים אותך כמו שאתה?
בני: כן, אני מרגיש שהיום מקבלים אותי כולם כמו שאני יותר מאשר קיבלו אותי בהתחלה.
שאלה: מה מפחיד אותך?
בני: אני לא חושב על משהו שאני פוחד ממנו.
שאלה: מה קשה לך לעשות?
בני: אני יכול לחשוב על דבר אחד שקשה לי וזה לקשור את השרוכים של הנעליים (זה מביך).
שאלה: מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
בני: שומע מוזיקה, הולך לסרטים, יוצא לבתי קפה, מתכנן את השבוע הבא, מתאמן על השירים שאנחנו לומדים במקהלת קולית לפי איך שלימור מבקשת.
זה הריאיון האחרון, מקווה שתיהנו לקרוא אותו. הראיונות האלה שעשיתי עם החבר'ה עזרו לי להכיר אותם יותר לעומק ולשמוע מכל אחד מהם על חוויותיהם והתהליכים שעברו לפני בואם לבית של רונית ואחרי בואם, וזה גם עזר לי להבין יותר את התהליכים שאני עצמי עובר כאן בבית של רונית.
להתראות בפוסט הבא
שלכם, גדעון
