קולנוע קלאסי

שתפו

שלום לכולם,
היום אני רוצה לספר לכם על תחום שמאד מעניין אותי ואני עוסק בו די הרבה, הקולנוע. כמו שידוע לכולם, קולנוע הוא מרחב ענק של נושאים, סרטים מסוגים שונים ומתקופות שונות, החל מלפני מאה שנה ועד היום. אבל אותי מעניינים במיוחד הסרטים משנות ה-30 עד סוף שנות ה-50, מה שנחשב לתקופה הקלאסית של הקולנוע.


תמיד אהבתי לשמוע את סבא שלי מספר על העבר שלו ועל דברים שהוא אהב לעשות כמו למשל ללכת לקולנוע. ממנו שמעתי על כל הסרטים הקלאסיים שהוא אהב וראה בקולנוע כשהיה בחור צעיר. כשסרט כזה הוקרן בטלויזיה והוא ראה אותו, הוא סיפר לי עליו, על העלילה, השחקנים ועוד כל מיני פרטים. גיליתי שמאד מעניין אותי לדעת על הסרטים שהיו בתקופה הזו, הם היו סרטים פשוטים, תמימים וסיפרו סיפור שהגיע לצופים בעיקר דרך משחקם של השחקנים בסרט בלי האפקטים המיוחדים שיש היום בקולנוע.
סבא שלי הראה לי ביו טיוב קטעים מכל מיני סרטים כמו "גילדה", "קזבלנקה" ועוד ועוד ועל כל קטע כזה דיברנו, על המשמעות שלו, השחקנים וכל מיני פרטים שהרחיבו אצלי את הידע.
מה שאני עושה הכי הרבה כדי לדעת על סרטים זה לחפש עליהם מידע באינטרנט, למשל בויקיפדיה, ושם אני לומד על הסרט, על העלילה, השחקנים, הבמאים, שנת ההפקה ובכלל כל המידע שיש על הסרט. אני גם מתעניין וקורא על השחקנים, על החיים שלהם, עם מי הם התחתנו, באיזה סרטים הם שיחקו, עם איזה שחקנים או שחקניות הם שיחקו ביותר מסרט אחד, מתי הם נפטרו ועוד כל מיני פרטים מהביוגרפיה שלהם.
אני חושב שהעניין שלי בסרטים האלה קיים בגלל שלדעתי יש בהם יותר עומק ומשמעות מהסרטים של ימינו שרובם מבוססים על אפקטים.
סוג הסרטים האהוב עלי ביותר מהתקופה ההיא הם הסרטים המוזיקליים כמו "מרי פופינס", ו"צלילי המוזיקה" עם ג'ולי אנדרוז, "שיר אשיר בגשם" עם ג'ין קלי, "הקוסם מארץ עוץ" עם ג'ודי גארלנד, "גבירתי הנאוה" עם אודרי הפבורן, "שירת הדרום" ועוד הרבה יפים וטובים. אתם בטח מבינים שבגלל שאני אוהב שירה ואוהב לשיר אני מעדיף במיוחד את הסרטים האלה.
עוד סוג מועדף הוא סרטי וולט דיסני, גם המצוירים וגם הלא מצוירים. אני אוהב את זה שאת סרטי הקולנוע המצוירים ציירו אמנים במו ידיהם ולא בצורה משוכללת עם מחשבים. הצורה בה נראו הסרטים האלה, כמו "שלגיה", "סינדרלה", "פיטר פן" ו"פינוקיו", התמימות שהיתה בהם יפה בעיניי יותר וחבל שכבר לא יוצרים ככה את הסרטים.
זהו חברים, מקווה שלא שיעממתי אתכם ושיש עוד כמוני שמתעניינים בקולנוע.
שלכם, גדעון.

מאמרים נוספים

להיות הורה מיוחד – מימד חיים נוסף

משלחת הבית של רונית 2024 לפסטיבל לה גרנדה ספדה בורונה איטליה