לא פעם שאלתי את עצמי: מה חושבים אנשים על מישהו (במקרה הזה אני) שכותב בלוג כל חודש ופתאום נעלם למספר חודשים ונוצרת סוג של דממה.
אלה שמכירים אותי יודעים שאני בחיים והכול בסדר וחלקם אף יודעים את הסיבה לשתיקת הכתיבה שלי. אבל מה עובר על אלה שאוהבים לקרוא את הבלוג שלי מבלי להכיר אותי אישית, בהנחה שיש כאלה?
אם הייתי מסוג הקוראים האלה, תכף ומיד הייתי חושבת מחשבות מדאיגות, כי אני כזאת, המוח שלי אלוף בזה. בהנחה שיש עוד אנשים כמוני, החלטתי לשלוח סימן ולחזור לבלוג שלי.
רק להרגיע – יש והחיים סוחפים אותנו לאתגרים שמשתקים כמעט את כל המסביב… אני נמצאת בסוג של אתגר כזה בחודשים האחרונים, אז סליחה מכל קוראיי האהובים.
יולי הוא חודש חם מכול הבחינות: מזג האוויר מדכא אנשים מסוימים, לאחרים הוא מרתיח את הדם החם ממילא שלהם, רובנו מרגישים תחת מעטה של כבדות. תקופה לא פשוטה לתפקודי מוח-לב…..
סיום ופרידה, שינויי סוף שנה, תכניות קיץ והפתעות חמות – כל אלה פוגשים אותנו בחודש החם הזה: פסטיבל אקומוגלי נחגג השבוע כמו בכל סיום שנה, לזכרו של מוגלי אהובנו ולסיום עוד שנה של עשייה מבורכת וחשובה. הפסטיבל השנה הוא פרי יצירתם ועשייתם הכמעט בלעדית של חברי המרכז: להקת המחול, חברי חוג דרמה ותאטרון, אמני המרכז וחברי להקת "קולית". כמו כן, שותפים חברים נוספים בעוד חלקים של הפסטיבל.
השנה היה לנו ברור כי החברים תופסים מקום גדול ומשמעותי בפעימות לבו של המרכז. אין מילים להתרגשות שלי סביב זה. אם יש משהו שאני מייחלת להיות עדה לו בגלגול הזה, הוא לראות כמה שיותר חברים בכמה שיותר תפקידים ומעורבות בכל מה שקורה במרכז שלנו. הרי באיכות חייהם עסקינן, ומעורבות שלהם סביב התכנים והפרויקטים במרכז, משמעותה מבחינתי מעורבות בחייהם, על כל מה שמשתמע מכך.
חודש אוגוסט מקבל מתכונת קייצית וחווייית: הוא מלא בסדנאות מדליקות כדי שיהיה חודש כייף שישמור על חיבור בין החברים. עבורנו – זהו חודש המוקדש לחיפוש ומחקר שיובילו לתכנון השנה הבאה, ועריכת התכנית השנתית המלאה. פוף… רק מלחשוב על זה החום מרגיש חם יותר…
עוד דבר שמאוד מרגש הוא ההופעה המשותפת של "קולית" המדהימים שלנו בניצוחה המרשים והמפעים של לימור בלס המארחים את ברי סחרוף הענק. המופע ייערך בזאפה הרצליה כערב התרמה, ב -29 באוקטובר, ואני ממליצה לרכוש מיד כרטיסים לפני שלא יהיו….
השנה החדשה שתבוא עלינו בברכה אמן – אני בהתכווננות לפיתוח והרחבת עבודתנו, מעבר למרכז שלנו. הגיע הזמן לקדם את החזון שלנו בכוון של הקמת מערך דיור עצמאי בקהילה תחת התפיסה וגישת העבודה הייחודית שלנו, והקמת מרכז נוסף. רק מלכתוב את זה עושה לי פרפרים בבטן…
אנשים יקרים, שמרו על עצמכם בקרירות ונעימות, היו סבלניים כלפי עצמכם ואחרים, קחו רגע לנשום ולצאת לחופשה, ובבקשה – שמרו עם בריאותכם הנפשית והגופנית.
אהבתי לכולכם, רונית
