שנה אזרחית חדשה

חברים מיוחדים ויקרים,
אמנם אנחנו לא חוגגים סילבסטר ולא מתנשקים בחצות (חוץ מהצעירים ביניכם…), אבל בכל זאת – הנה הגיעה אלינו שנה אזרחית חדשה, אז לא נתעלם מזה ונאחל לכולנו שהשנה הזאת תהייה באמת שנה אזרחית טובה! תמיד אפשר לקוות שכל אחד מאתנו יהיה אזרח יותר טוב לעצמו ולסובבים אותו.

מאז ייסדתי את "הבית של רונית" השנה עבורי מתחילה בספטמבר – זה החודש שכולנו חוזרים לפעילות מסודרת ומלאה במרכז. בעצם – כבר בסוף אוגוסט.
אני מתחילה את השנה האזרחית החדשה עם ראש מלא ברעיונות להתפתחות ולקידום המרכז שלנו, שעליהם אני עובדת ופועלת לקידומם, ביחד עם הצוות הבכיר והמופלא שלנו. בהסתכלות אחורה, אני יכולה לראות את השינויים הרבים שעברו עלינו מאז היווסדו של הבית בכל המובנים. אני שמחה לגלות שאנחנו לא "עומדים במקום" ודואגים כל הזמן לראות את העתיד ולפתח ולהרחיב את עתידכם החברתי.
בדרך כלל בחודש ינואר כל שנה אנחנו מוכנים עם התכנית שלנו למשלחת חו"ל. בימים אלה תישלח לכולם התכנית המהממת שלנו לטיול בחו"ל, במתכונת חדשה ומיוחדת. עבדנו קשה מאוד להרכיב ולסגור לנו תכנית מיוחדת כזאת, במיוחד תודתי העמוקה לרמי וחמדה – מדריכי הטיולים המופלאים שלנו – שעבדו מסביב לשעון כדי להגשים את החלום שלנו.
היה לחץ גדול מאוד מכם ובשבועות האחרונים דובר על הטיול הבא שלנו כל יום במסדרון המרכז, ואין ספור פעמים שאלתם אותי: נו… מתי כבר נקבל את התכנית? אז הנה, יקרים שלי, התכנית מוכנה והיא בדרך אליכם.
המתכונת המיוחדת השנה היא הגשמה של בקשות שלכם בטיולים הקודמים ואני כבר יודעת כמה אתם שמחים על כך, כי דיברנו על זה: אנחנו נוסעים השנה ל-10 ימים ולא ל-8 כמו בטיולים הקודמים. נהייה הפעם ב-3 מקומות שונים באיטליה – רומא, טוסקנה, וורונה. בחלק גדול של הטיול נהייה כולנו יחד (שתי הקבוצות) ונסיים את הטיול בהשתתפות משלחת גדולה (כל המשתתפים בטיול) בפסטיבל בינלאומי לאנשים עם מוגבלויות, בו אנו מייצגים את עצמנו, את "הבית של רונית" ואת מדינת ישראל.
חודשי החורף (במיוחד ינואר ופברואר) מזמינים אותנו להתחמם ולהתארגן לחורף הישראלי שלנו. כמו שאתם יודעים, אני לא חסידת החורף בכלל ומקטרת בלי הפסקה כשקר ורטוב… תנו לי שמש, רגליים יחפות, בגדים קצרים ואנרגיה חמה… החודשים החורפיים משפיעים על האנרגיה המטורפת שלי וכל שנה אני לא מבינה את הירידה האנרגטית שלי ואז נזכרת בחורף… ולא מפסיקה להאשים את החורף בכל מה שקורה לי… אבל אל דאגה – אני מצליחה לחזור לעצמי מיד כשהשמש זורחת ויש אור בחוץ… לפעמים אנחנו מדברים על זה בקבוצות החברתיות, וזה מדהים לראות את הקשר בין האופי שלנו לאהבה העונתית שלנו. יש כאלה שמתים על החורף (שיהיו לי בריאים…) והכי פורחים בימים של גשם וקור. ויש כאלה (כמוני) שסובלים ומסכנים (כמוני) בגשם ובקור ורק מתעצבנים שזה בכלל קורה. מצחיק! תמיד בשיחות כאלה על עונות השנה אני חוטפת מאנשי החורף מבטים זועמים ותמוהים על כך שאני אדם של קיץ. יש לי אפילו חברים שכועסים עלי, תארו לכם…
כאן במרכז, כשאנחנו נפגשים אחר הצהריים ובערב, חם לנו. בכל פינה יש משהו שמחמם אותנו, והכי הכי מחמם אותנו זה להיות יחד בין הפעילויות, החוגים והקבוצות, להיפגש במסדרון, לשבת במטבח ולנשנש משהו, לצחוק, להתחבק, לספר חוויות, לשתף ולאהוב. אז כשאני נמצאת כאן – הקיץ תמיד בלב שלי ואף פעם לא קר לי…
אוהבת אתכם ממש,
רונית