הלילה עברנו חוויה לא נעימה בכלל. אזעקות באזור השרון, כניסה לממ"דים, טיל שפגע בבית באזורנו, וכל זה בהפתעה מוחלטת, כשאנחנו ישנים בשלווה וביטחון במיטות שלנו.
מצב בטחוני מעורער יכול להכניס כל אדם לחרדות, למצב של סטרס ולפגוע בתפקוד היום יומי שלנו. כשמדובר באדם עם צרכים מיוחדים, שאולי לא מחובר לחדשות כל הזמן, שלא תמיד יודע מה הוא אמור לעשות במצב כזה – החרדה היא כמעט בלתי נמנעת.
אז איך אנחנו, המשפחות והחברים של האנשים עם הצרכים המיוחדים יכולים להקל עליהם את המצב הזה?
- הדבר הכי חשוב זה להנגיש להם את המצב. לספר להם מה קורה. כשהם יודעים ומבינים, הם פחות מפחדים. לתאר ולהסביר את המצב לכל אחד ברמה שהוא יכול להבין או להכיל, במילים פשוטות, ובלי להכניס לפרשנות על המצב או על החרדה עצמה.
- להסביר להם מה צריך לעשות כששומעים אזעקה – איפה נמצא המרחב המוגן שלהם בבית, בעבודה, ובכל מקום שבו הם נמצאים, איך צריך לפעול אם נמצאים בחוץ. לתת להם את הכלים להתמודד נקודתית עם המצב לכשיגיע. תמיד להזכיר להם לצלצל למישהו קרוב ולשוחח אתו ברגעים של פחד או בלבול.
- להדגיש את חשיבות השגרה – להזכיר שאנחנו חיים ככה כל החיים, וזה בסדר להמשיך את הדברים הרגילים, את מה שאנחנו עושים כל יום, לשמור על השגרה בסביבה שלהם עד כמה שניתן. ממשיכים ללכת לעבודה, לקבוצות, לחוגים, ולהתנהל כרגיל.
- והכי חשוב, כמו תמיד – לחבק! חיבוק מפיג את הבדידות והפחד…
