בכל סוף שנת פעילות, בדרך כלל בסוף חודש יולי, חוגגים בבית של רונית את פסטיבל "אקומוגלי". הפסטיבל, שנחגג כבר 11 שנים ברציפות הוא מחווה להראל (מוגלי) ברלין ז"ל, אחד מראשוני מקימי חזון הבית, שהלך לעולמו לפני 11 שנים. מוגלי היה אחד מהאנשים שרוחם ותפיסת עולמם עדיין נמצאים איתנו בכל צעד שאנחנו עושים. הפסטיבל מסכם שנת פעילות ומעניק במה לפרוייקטים שנתיים של החברים במרכז ומשתתפים בו קהילת הבית, ראשי ערים, צוותי רווחה, ידידי הארגון ואורחים רבים.
הפסטיבל הוא הפלטפורמה השנתית לכולנו להיפגש ולחלוק יחד שנה של עשייה משותפת ומיוחדת.
אבל השנה הכול שונה.
היה ברור שגם הפסטיבל צריך להתקיים בצורה המתאימה להיום, כי הקורונה… עם זאת, היה ברור שלא נוותר עליו בשום אופן, אלא נחפש את הדרך היצירתית והטובה ביותר לקיימו.
לי-אור סלע, מפיקת הפסטיבל:
אנחנו בדרך כלל מתחילים את העבודה על הפסטיבל לפחות חודשיים לפני. השנה התלבטנו רבות איך לקיים אותו, לא ידענו אם יהיה סגר או הגבלות ולכן החלטנו שלאור המציאות המשתנה הפיתרון של הזום יתאים לכל מצב.
רצינו שהפסטיבל בזום יהיה דומה לפסטיבל שקורה על הבמה, לכן ברגע שהחלטנו שהוא הופך לסרט שיוקרן, יצרנו קשר עם החוגים השונים והנחנו את מקהלת קולית, חוג דרמה וחוג קולנוע שיכינו קטעים ושירים שתואמים את רוח התקופה, כאילו הם הולכים להופיע על הבמה מול קהל.
ואז התחלנו לבנות לוחות זמנים של יום הצילומים, בו כל קבוצה הגיעה בשעה שונה כדי לצלם את הקטעים.
אין ספק שלהכין פסטיבל שהוא בעצם סרט, וכולו מצולם מראש, זו לא עבודה קלה, אבל מתברר שיש לו גם יתרונות
"אחד היתרונות של הצילום היה שהם התקיימו לאורך יום שלם באולם ממוזג לעומת אירוע באוויר הפתוח שבו ההקמות מתקיימות בבוקר תחת השמש היוקדת.
הפסטיבל נערך בדרך כלל בפארק בכפר סבא, והוא אכן קורה באוויר הפתוח, על מרחבי דשא, וקרוב לטבע. פסטיבל כזה משקף גם את מי שהיה מוגלי שלנו, וגם את תפיסת העולם שלנו, שהקרבה לאדמה ולטבע הם כוח מרפא. אבל, שוב, זמנים מיוחדים דורשים אמצעים מיוחדים, ואפשר להנות גם מהשהיה במזגן של האולם.
לי-אור מוסיפה עוד על ההפקה:
"הקטעים, השירים והיצירות היו נהדרים השנה כך שאני מרוצה מהתוצאה הסופית של הפסטיבל שבאה לידי ביטוי בסרט שיצרנו. היו הרבה רגעים מצחיקים, מרגשים וכייפים לא רק בפסטיבל עצמו אלא לאורך כל תהליך ההכנה שלו.
אבל זה שהכול עבר חלק, הוא לא מובן מאליו:
"הכי חששנו שהשידור לא יעבור טוב בזום, עשינו כמה וכמה בדיקות טכניות וחזרות ולצערנו בזמן אמת הזום לא שידר טוב את הסרט. זה היה מתסכל כי לא הייתה לנו שליטה על זה. בסופו של דבר ההפקה וההכנות והסרט היו נפלאים ונהדרים, והיינו מאוד מרוצים, בשידור עצמו היו קצת אתגרים והמפגש עם החברים דרך הזום, הוא בכל זאת לא מפגש פנים אל פנים, עם כל האווירה שיש בפסטיבל כשעושים אותו בעולם האמיתי. אבל אם צריך לסכם, היה ממש מהנה להפיק פסטיבל כסרט. כל המשתתפים והמשתתפות מאוד מקצועיים, כולם נרתמו ונתנו מאה אחוז מעצמם. היתרון העיקרי היה תנאי הצילום באולם נוח וממזוג, החיסרון היה שלא הרגשנו את הקהל והאהבה הגדולה שאפשר להרגיש על במה".
