עבודה מגבילה

היחסים בין עולם העבודה ואנשים עם צרכים מיוחדים היו תמיד מורכבים. מקום העבודה שלנו הוא לא רק מקור לפרנסה ומשפיע על מצבנו הכלכלי, הוא גם מקום שבו אנח לומדים כישורי חיים, מתנסים באינטראקציות עם אנשים שונים, מתפתחים ומייצרים קשרים חברתיים. רובנו נמצאים בעבודה יותר זמן מאשר עם המשפחה (לשמחתנו או שלא), ולכן נוכחותם של האנשים המיוחדים חשוב מאוד בשוק העבודה עבורם ולמען שילובם בחברה, אבל לא רק…

מחקרים מראים שחברה שמשכילה לשלב אנשים כאלו בשוק העבודה מרוויחה אנשים שבמקום ליפול כעול על מערכת הרווחה יכולים לפרנס את עצמם, לצאת ממעגל העוני והבדידות ולתרום משמעותית לחברה כולה.

אז למה כל כך קשה לשלב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה?

נתוני הלמ"ס מראים ששיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 50% בלבד לעומת 81% באוכלוסייה הכללית בשנת 2016, וכ- 41% מהמועסקים עם מוגבלויות משתכרים עד 5,000 ₪ בחודש לעומת 22% מהאוכלוסייה הכללית.

אז למה בעצם זה קורה?

על פי סקירת מחקרים של אמיר טל, ניצן אלמוג ורחל גלי צינמון "תעסוקת אנשים עם מוגבלות – בין חזון למציאות" – הסיבות להדרה של אנשים עם מוגבלות משוק העובדה מתחלקות לשניים:

חסמים חברתיים מבניים – עולם העבודה אינו מונגש ומותאם לאוכלוסיות שונות, הוא נגוע בעמדות וסטריאוטיפים שליליים, וישנה הסללה של אנשים עם מוגבלות למסגרות מגבילות.

השלכות ישירות של הלקות – אי יכולת לבצע תפקידים מסוימים בסביבות עבודה מסוימות, או אי יכולת לעבוד במקרים חמורים.

מאז אמצע המאה העשרים עלתה המודעות להדרה של קבוצה זו תעסוקתית וכלכלית, והוחלו מדיניות וחקיקה שמטרן הכלה ושילוב אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה. התוכניות כללו אסטרטגיות להסרת חסמים הנובעים מסטיגמות ואפליה, אבל גם שינוי התפיסה הרפואית של מוגבלות הרואה בהם אנשים חסרי יכולת, תלותיים ופחות יעילים.

בשנת 2014 נקבעה חובה להעסקה של 3% מהעובדים בחברות מעל 100 איש כעובדים עם מוגבלות וגם בהנחיה למנות עובד שיופקד על השתלבות עובדים כאלו.

מהמאמר "מעסיקים של עובדים עם מוגבלות בישראל: עמדות ואתגרים" של מיכל אלפסי הנלי, עולה שרק 5.4% מהעסקים שנבדקו מעסיקים אנשים עם מוגבלות, והם בדרך כלל עסקים קטנים ובינוניים, והסיבה להעסקה הזאת היא חסד וצדקה. מהמחקר עולה שהמעסיקים היו זקוקים לליווי והדרכה צמודים כדי לקלוט את העובדים האלו. נראה שיש כאן תפיסה בעיקר של חסד, למרות שתפיסות אחרות מראות שהעסקה של אדם עם מוגבלות מעלה רווח לעובד, למעביד, לסביבת העבודה ולחברה בכלל.

מאמר נוסף בחן את הקמת מרכזי הכוון תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כדי לקדם את העסקתם. (disability mainstreaming , של זוהר גרובר ופריאר) המסקנה היא שמרכזים אלו בארץ, בשונה ממדינות ה OECD, מחזקים את ההפרדה וההדרה ומשאירה את האנשים עם המוגבלות בשולי שוק העבודה.

החקיקה תומכת בהדרה הזאת בכך שהיא ייצרה מתחם נפרד בכל מה שקשור לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות בחוק נפרד מחוק שוויון הזדמנויות לקבוצות אוכלוסייה אחרות, ובכך שהפרידה בין חוק שכר מינימום לתקנות שכר מינימום מותאם לאנשים עם מוגבלויות המחריגות אותם ומאפשרות להעסיק אותם בשכר נמוך יותר. שני אלו מחזקים את התפיסה שאנשים עם מוגבלות אינם אנשים יצרניים, והם תלותיים, ובנוסף לא מגדילים את סיכוייהם להיות מועסקים, או לשפר את מצבם הכלכלי בהשוואה למדינות בהן אין תקנות כאלו.

קיימות סקירות של תוכניות לשיפור מצב תעסוקתי של צעירים עם מוגבלות נפשית ועל הרצף, מסקנת החוקרים (ליפשיץ וכץ) היא שהדברים שסייעו בעיקר לקידום ההשתלבות התעסוקתית של המשתתפים הם:

• תפיסת השיקום וההחלמה של צוות התוכנית
• מרכיבים קבוצתיים בתוכנית שנותנת למידה ופעילות חברתית במקביל
• חשיפה לשוק העבודה ובמיוחד התנסות אינטנסיבית לאורך זמן

מה שנמצא כחסם מרכזי לאנשים על הרצף בעולם העבודה הוא מציאת עבודה התואמת את רצונותיהם, כישוריהם ויכולת ההתמדה לאורך זמן.

מחקר נוסף (רן, מיכאל וצינמון) הראו שצעירים עם מוגבלות מדווחים על מסוגלות עצמית נמוכה יותר למלא תפקידים בעבודה ומשפחה לעומת צעירים באוכלוסייה הכללית, ועניין פחות בלמידה את התחומים הכלכלי והמקצועי.

לסיכום הסקירה ניתן לראות כי עולם התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות מושפע מגורמים חברתיים, כלכליים ואחרים ולכן חשוב לראות את הדברים בראיה רחבה. עד היום רוב ההתעסקות הייתה רק בצד אחד של עולם זה – האנשים עם המוגבלויות, אבל גם המעסיקים, המדינה, החקיקה, האכיפה והחברה הכללית הינם צדדים חשובים. כל אלה מצריכים טיפול, הבנה ושינוי כדי לייצר הכלה טובה יותר של עובדים אלו בשוק התעסוקה ובכך שיפור מעמדם בחברה ושיפור מצבם האישי והכלכלי.

גם לנו בבית של רונית ברורה המשוואה הזאת שבין שילוב ושיוויון של אנשים מיוחדים, לבין השתלבות שלהם בשוק התעסוקה הרגיל 

בשנים האחרונות למדה רונית רבות על תעסוקה לאנשים מיוחדים במגזר הפרטי, הציבורי וגם, עם הסתייגות ואי-נוחות, במגזר השייך למשרד הרווחה – מרכזי שיקום.

בשנתיים האחרונות קידמה מאוד את פתיחת הציר הזה תחת תפיסת העולם  וגישת העבודה שלנו, ואמנם – התוצאות מדהימות.

עמותת הבית של רונית  מעניקה בימים אלו שירותים לאנשים בתפקוד גבוה, בתעסוקה במגזר הפרטי והציבורי. מערך התעסוקה שלנו מלווה את האדם מרגע החלום לעבוד, אל תוך עולם העבודה, בליווי צמוד (לו ולמעסיקים שלו). חיפוש מקום העבודה יתבסס על יכולותיו, חלומו, רצונו ויהיה מותאם לתפקוד שלו ולכשרונות שלו. 

על שירות זה לא משלמים, אלא פונים לקבלת הועדה מהעובדת הסוציאלית. מי מכם המעוניין – אנא פנו למשרדנו.

09-7442376