פעמונים בלב

אנשים נפלאים ומיוחדים,
בגינה הקדמית של הבית שלי ובמרחבי הגינה, תלויים פעמוני רוח שונים. בימי הרוח והגשם הם מצלצלים ומנגנים לי מנגינות נעימות ומרגיעות. יש לי פעמון אחד ממש גדול, שמשמיע נגינת פעמונים של מנזר וצלילו חזק ומתמשך. לפעמים אני חייבת לרוץ החוצה ולקשור את המטוטלת שלו כדי שישתוק, אחרת השכנים יהיו בטוחים שיש כאן, בין הבתים, מנזר חבוי…

לפעמים אני מרגישה שעמוק בלב שלי יש מן סוג כזה של מנזר פעמונים. כשאין רוחות וסערות בלבי, הפעמונים מדנדנים להם בשקט, כמעט לא מושמעים. בימים של רוח פרצים בלבי, הפעמונים מחרישים את אוזניי הפנימיות ואני מייחלת לשקט. אתם יודעים, זה כמו שאנחנו עושים דמיון מודרך ומכניסים כדור אור לתוכנו, אז אני משום מה, הכנסתי מנזר פעמונים לתוך הלב שלי.
במהלך חיי פתחתי את מנזר הלב שלי לאנשים שזקוקים למרחב של שקט ושל אפשרויות חשיבה ורגש. אנשים שזקוקים לדנדונים עדינים מאוד של פעמונים, המסמנים להם את דרכי חייהם.
לפני שלוש שנים הגיע אלי איש כזה, מיוחד וחכם, המתמודד עם נפש מעורערת ומסוכסכת. איש עם חזון פנימי לגבי חייו ותשוקה חזקה להסיט את ה"וילון" המחשיך את חייו ולצאת לאור. מאז אנחנו ביחד, אוחזים ידיים והולכים בחושך לכוון האור. הוא לא מפחד יותר, כי אני נמצאת אתו בחושך והיום הוא כבר רואה את קרני האור בתוך החושך. הוא לא מפחד יותר כי הוא יודע שתמיד אבוא להציל אותו, להרגיע, לחבר אותו למקורות הכוח הפנימיים שבו.
לפני שלוש שנים, הלב שלו היה שקט ודממה גדולה השתררה בחייו. לא הייתם מוצאים שום פעמון בתוך לבו. ואני, שיש לי כל כך הרבה פעמונים, רציתי להעניק לו במתנה פעמון אחד, רך ושקט, שאינו מאיים בשום דנדון. היום אנחנו חולקים את מנגינת הפעמונים של הלבבות שלנו יחד.
הבאתי לחייו אמונה ותקווה, ויחד למדנו את מקורות החוכמה של הלב, של הרגש. ושלא תחשבו שזה קל, לפגוש את הרגשות שלנו בגיל 30 זה כמו להיכנס למערבולת שסוחפת אותך לאין סוף. זה מפחיד וזה מטלטל. ומכיוון שבקשתו הייתה נחושה לגעת בלב, השתדלתי שלא יטבע וייכחד מהגילויים הרגשיים, ואיכשהו, תמיד הצלחנו להינצל ולעלות על רפסודת החיים.
באוקטובר חגגתי את יום הולדתי, ואותו איש נפלא ומיוחד העניק לי את אחת המתנות המשמעותיות והמרגשות שקיבלתי בחיי. הוא כתב לי שיר. אין ספור פעמים קראתי את השיר ובכל פעם הרגשתי עוצמות בלתי מוסברות בתוך מנזר לבי – הכול הפך לחגיגה! כששוחחנו על השיר בפגישתנו האחרונה, העמקנו בתהליך שעבר כשכתב את השיר וזה עוד יותר ריגש אותי. קיבלתי את אישורו לפרסם כאן את השיר ולהעניק לו באהבה את הבלוג שלי.

בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ
נִשְׁמַטְתִּי בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
אִישׁ לֹא עָצַר
אִישׁ לֹא נָתַן
בִּי מַבָּט.
בָּאת
בְּיָדִי נָגַעְתְּ
וְאוֹתִי נָשָׂאת בְּחֵיקֵךְ בְּרֹךְ.
אֶת הַקֶּשֶׁת נָתַתְּ בְּלִבִּי
וְהֶחֱזַרְתְּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה.