מכתב מהלב מאבי – אבא של מ'

שלום רונית,
רציתי לחלוק איתך את התרגשותי ושמחתי למראה ההתקדמות העצומה של מ' מאז הצטרפותו למועדון בית רונית לפני כ-4 חודשים.

מהיום שאני זוכר אותו, מ' היה ילד בלי חברים. מכל הלקויות שלו, הדבר שהכי כאב לו (ולנו) היה הדחייה של חברת הילדים. בכל מסגרת הוא היה תמיד בשוליים, מביט מבחוץ ולא נוטל חלק בפעילות.
ואז הגענו ל"בית של רונית". את אולי זוכרת את הפעם הראשונה, הטיול לגן החיות התנ"כי בירושלים. מתן הגיע בחשש רב, אבל בזכות קבלת הפנים החמה שלך נרגע תוך זמן קצר, והשתלב באופן נפלא עם החברה. הוא חזר הביתה מלא חוויות ומאושר, ומאז הפך "הבית של רונית" למרכז חייו.
לאחרונה הייתה קפיצת מדרגה נוספת, וזאת בעצם הסיבה שאני כותב. מ' התחבר עם חברים אחרים במועדון, והם נפגשים ומבלים ביחד וגם מרבים לדבר בטלפון. מ' נתן קפיצה מבחינת העצמאות שלו, והוא מתכנן בעצמו ומגיע בעצמו באוטובוס, למקומות המפגש שנקבעו. אני שומע אותו משוחח בטלפון עם חבריו שיחות ארוכות, בצורה משוחררת ובכיף, וזה דבר חדש שאף פעם קודם לא שמעתי. הדימוי העצמי שלו עלה פלאים וכך גם מצב הרוח. נראה לי שהוא נמצא בתקופה הטובה בחייו, והקרדיט מגיע כולו לך.
אני מבין שיש לך תכניות גדולות ל"בית של רונית". אני מקווה שאכן הפעילות תגדל ותתחזק, ושהרבה אנשים מיוחדים ייהנו ממנה ובעיקר מהחום והאהבה שאת מעניקה.
המון תודה על הכול,
אבי.