אלו ימים קשים לכולנו, המלחמה, האובדן, איבוד השיגרה, הבטחון האישי, אבל יש אנשים שהימים האלו קשים להם במיוחד. מי שאיבד אנשים קרובים לו עובר בימים אלו גיהנום. הבשורה המרה, הרגע בו מקבלים אותה, הוא רגע קשה, וצריך להעשות ברגישות, בחשיבה על ההמשך של מי שנשאר מאחור, ואיך לעשות את זה באופן המיטבי.
במיזם משותף של בית איזי שפירא ואוניברסיטת בר אילן, הבינו, כי מסירת בשורה מרה לאנשים עם צרכים מיוחדים מצד אחד, מאתגר אפילו יותר מאשר במצב רגיל, ומצד שני, אין לכך הנחיות ברורות. מי שמוסר את הבשורה צריך להתמודד עם הנגשה של מידע, עם התגובה הריגשית וההשפעה הנפשית של בשורה כזאת על האדם המיוחד, וגם להנחות את הסובבים את האדם המיוחד שחווים בעצמם לחץ, קושי, ועצב גדול, וצריכים עדיין, להיות שם בשבילו.
אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית זקוקים לתיווך של המציאות, הם רואים את השינוי בסביבה, אבל לא תמיד מבינים באופן מלא את מושג המוות, ולא יודעים לעבד את מה שקורה סביבם. לשם כך נוצר מיזם "בשורה מרה" שמטרתו לייצר כלים מותאמים ומונגשים שיעזרו לצוותים לתקשר נפילה של קרוב, או חטיפה לאנשים עם צרכים מיוחדים.
לקריאת ההנחיות לצוותים המקצועיים, מילון מונחים בפישוט לשוני והנגשה ועל המיזם, בשפות השונות תוכלו להכנס לכאן
