כמעט כל העובדים בישראל הם עמיתים בקרן פנסיה כלשהי, שהיא המוצר הפנסיוני המרכזי לאזרחי המדינה. קרן הפנסיה מספקת הכנסה בצורה של קצבה לאחר פרישת האדם מעבודתו, אך בנוסף לקצבה מבטיחה הקרן גם ביטוח שארים הדואג לבן/בת הזוג של העמית ולילדיו – לאחר פטירתו של העמית.
בתקנון האחיד המשותף לכל קרנות הפנסיה החדשות (מ 1995 ואילך) מוגדר כי ילדיו של העמית שהלך לעולמו יהיו זכאים לקבל קצבה מסוימת עד הגיעם לגיל 21, אך בהתייחסות לילדים המקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי נקבע כי יקבלו את קצבת השארים לכל ימי חייהם ולא רק עד גיל 21. התקנון האחיד מגדיר גם כי גובה קצבת השארים לילד בעל נכות יהיה 40 אחוזים מהשכר הקובע של העמית – סכומים היכולים להצטבר למיליוני שקלים למשך שנות חיי הילדים.
על פניו נשמע שהמחוקק דאג למקורות הכספיים הנדרשים לקיומו של ילד עם מוגבלות אשר אחד מהוריו הלך לעולמו, אולם חשוב לדעת כי אחד מהתנאים העיקריים לזכאות זו היא שהמוגבלות התגלתה לאחר הצטרפות ההורה לקרן הפנסיה. היות ובישראל מונהגת פנסיית חובה, אין בכך משום בעיה, כביכול, משום שההצטרפות לקרן הפנסיה מתרחשת כבר בעבודתו הראשונה של ההורה בגיל צעיר (תחילת שנות העשרים, לרוב), עוד לפני שהקים משפחה.
בשנים האחרונות, בעקבות רפורמת הניוד שמאפשרת מעבר חלק בין קרנות פנסיה, ועם התגברות התחרות בין חברות הביטוח השונות, לא מעט שכירים בחרו לעבור מקרן פנסיה אחת לאחרת – בעיקר עקב שיפור מסויים בדמי הניהול. עם זאת, במסגרת רפורמת ניוד כספי קרנות הפנסיה הורים לילדים עם מוגבלות שבחרו לנייד את כספם לקרן פנסיה חדשה, איבדו את זכאות ילדיהם לקבל קצבת שארים לכל חייהם. במקום זאת הם יהיו זכאים לתנאים רגילים של יתום, כלומר לקצבה עד גיל 21 בלבד. מבחינת קרן הפנסיה תהליך הניוד נחשב כ "הצטרפות חדשה" ומכיוון שהילד כבר מוכר כנכה ומקבל קצבה מהמוסד לביטוח הלאומי, או שעבר את גיל 21 – הוא אינו זכאי עוד להטבה ייחודית זו בקרן החדשה.
כמעט אף אחד אינו מכיר את הסעיפים הקטנים הללו בתקנוני קרנות הפנסיה, והורים רבים אינם מודעים לפגיעה הפוטנציאלית בזכויות ילדיהם וממשיכים לנייד את כספם לקרנות פנסיה שונות. כמובן שמעבר כזה יכול לפגוע דרמטית ביכולות הילדים להתקיים בכבוד בשנים שלאחר פטירת ההורה.
לאחרונה התקיים בועדת העבודה והרווחה בכנסת דיון בנושא " פגיעה כלכלית קשה בזכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות עקב ביטול הזכאות לקבלת פנסיית הורה בעת ניוד קרנות הפנסיה". ראשי ארגונים למען בעלי מוגבלויות העלו את הנושא בפני הועדה וטענו כי על המדינה חובה לטפל בנושא זה ולהגדיר את תהליך הניוד בצורה ברורה כך שישמור על זכויות הילדים.
בדיון אמרו נציגי רשות שוק ההון והביטוח כי יש לבדוק את הנושא אך להביא בחשבון את ההשפעה של החלטה שכזו על כלל העמיתים בקרן, ועל עיקרון השוויון והאחידות. אם ההתחייבויות גבוהות מההכנסות של הקרן, נוצר חוסר איזון, וכדי להימנע ממנו חלה חובה על קרנות הפנסיה לייצר איזון אקטוארי על ידי הפחתת זכויות לכלל העמיתים, ומכך נובעת הזהירות הנדרשת לפני כל שינוי בתקנון.
לשכת סוכני הביטוח טענה בדיון כי לראייתה אסור לפגוע בזכויות הילדים בעת ניוד, משום שניוד שכזה מתבצע בין כל הקרנות כל הזמן. קרן שמקבלת אליה עמית חדש שיש לו ילד עם מוגבלות, "מאבדת" גם עמיתים אחרים עם ילדים לקרנות אחרות, ולכן הסיכון האקטוארי מתקזז ומתאזן באופן טבעי.
בסיכום הדיון התבקשו נציגי רשות שוק ההון להציג ממצאי בדיקתם בתוך חודש וחצי, והוועדה תתכנס בעתיד לדיון נוסף.
לצערנו ומניסיוננו ועדות הכנסת דנות במאות ואלפי נושאים ובמרבית המקרים השינויים לא מגיעים לידי ביצוע אלא נתקעים בוועדות נוספות ובדיונים נוספים.
לסיכום, על הורים לילדים בעלי מוגבלות המעוניינים לנייד את קרן הפנסיה שלהם מתוך רצון ברור וחשוב לשפר את דמי הניהול (ובכך להגדיל את החיסכון) לעשות זאת תוך התייעצות עם סוכני ביטוח מומחים לתחום הפנסיוני, ולא להתפתות לפרסומות ולפניות של טלפנים ומוכרני חברות הביטוח – אשר כמעט אף פעם אינם מבינים את תקנון הקרן לעומקה. ישנם מספר פתרונות אחרים לנושא. חלקם דורשים ביטוח נוסף בעלות נוספת, וחלקם דורשים קיזוז זכויות מבן/בת הזוג על מנת להעבירן לילד, אך מנגד יש מספר קטן מאוד של קרנות פנסיה אשר כן שומרות על זכויות הילדים בעת ניוד.
ביצוע שינויים בכיסוי הפנסיוני באמצעות סוכן ביטוח מומחה יבטיח שהכיסוי של ההורה יתאים לצרכים האינדיבידואלים של כל תא משפחתי.
דורון זיו – סוכן ביטוח פנסיוני
