אחד הדברים הקשים בתקופת הקורונה, היא העובדה שמדובר בוירוס חדש, שמייצר מחלה חדשה, ולמרות שעברה כמעט חצי שנה מאז התפרץ אל חיינו, עדיין יש דברים רבים שאנו לא יודעים עליו. המחקר על השפעתו על הבריאות ותחומי החיים של אוכלוסיות שונות נמצא בחיתולים, ועדיין יש כבר מסקנות וניירות עמדה מסודרים. אחד מהם הוא המחקר המביא את הקשר בין אנשים עם מוגבלות שכלית, ווירוס הקורונה החדש.
הסיכון לחלות בקוביד 19 –
אנשים מיוחדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בקוביד 19 בגלל שהם בדרך כלל סובלים מבעיות פיזיות, נסיבות חברתיות ששונות מאנשים רגילים, וגם בגלל המגבלה בהבנת המצב וכיצד צריך לפעול בהתאם.
רבים מהאנשים המיוחדים, הם אנשים עם מחלות רקע, כולל מחלות לב, בעיות מטבוליות מולדות או בעיות נשימתיות, וזיהומים נשימתיים הם הגורם המוביל למוות אצל אנשים אלו. בנוסף, הם סובלים הרבה פעמים מעודף משקל שנחשב אף הוא לגורם סיכון.
מבחינה חברתית, הרבה מהם גרים במקומות שבהם חיים עוד אנשים, כמו הוסטלים, דירות שיש בהן 4-8 אנשים שמגיעים ממשפחות שונות, ולכן מייצרים באופן קבוע אינטראקציה עם הרבה אנשים שאינם משפחה גרעינית, מסגרות דיור כאלו חושפות אותם למגוון גדול יותר של אנשים, ויותר אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון. אחרים גרים עם הורים מבוגרים שנמצאים אף הם בקבוצות סיכון.
בנוסף הם נפגשים עם מטפלים רבים יותר לאורך השבוע, אם מדובר במטפלים מקצועיים, או בבני משפחה מטפלים ובכך מגבירים את המגע החברתי שלהם.
ממחקר שנעשה בזמנו על שפעת החזירים, נראה שהמטפלים מהווים במסגרות הדיור האלו את הסיכון הגדול ביותר לדיירים כנשאים של הזיהומים והחדרתם למסגרת.
בתקופת מגיפה, אנשים מיוחדים, מתקשים בביטוי עצמי ובהסתמכות על אחרים כדי לשמור על ביטחונם
התנהגות חדשה, הנדרשת במצב של מגיפה, כמו שמירה על היגיינה, ריחוק חברתי, או בידוד עצמי יכולים להיות להם קשים להבנה, ולפעמים גם ליישום והטמעה באורח החיים שלהם.
לאנשים המיוחדים קשים גם השינויים בשגרה שאליה היו רגילים עד עכשיו, ושינויים כאלו מעלים גם את רמות הסטרס. יחד עם הצפת המידע בנושא המחלה והמגיפה שיוצרים חרדות בפני עצמם, רמות הסטרס והחרדה של האדם המיוחד עולות במצבים כאלו, ומורידות את היכולת שלהם לפעול על פי כללי ההתנהגות החדשים.
מתוך כל אלו אנחנו מבינים שהעברת האינפורמציה מאוד חשובה לאנשים המיוחדים. כדי לשמור על עצמם, הם חייבים לדעת את הכללים, את הדרכים שבהן המגיפה עוברת, וכמובן לדעת מה לעשות כדי להפחית את הסיכון. העברת המידע יכולה להתבצע דרך המטפלים שלהם – משפחה או מטפלים אחרים, או דרך הנגשה של המידע ליכולות האורייניות שלהם.
במצב כזה, כמו המגיפה, האנשים בתפקוד הגבוה יותר, נמצאים בבעיה גדולה יותר. ביום יום שלהם הם חיים בקהילה, ומקבלים תמיכה קטנה יחסית, וזה דבר טוב, הם עצמאיים, אבל במצב כזה, שמצריך שינויים משמעותיים, ומהירים בשגרת החיים, ובאופן ניהול החיים החברתיים, העובדה שהם הרבה פעמים לא גמישים מספיק לשינויים כאלו, יחד עם הסטרס שזה מייצר אצלם, והעובדה שיש להם תמיכת טיפול מעטה, יכולה לייצר בעיה.
ההיענות שלהם לסגר למשל יכולה להיות בעייתית אם הם אינם מבינים את החשיבות והמשמעות שלו, ולכן שיטות של תקשורת אפקטיבית כדי להסביר להם את המצב יכולות לעזור מאוד בהטמעה שלו בחיים שלהם.
בתקופת המגיפה, כשהבינו את חשיבות העברת המידע המונגש, נוצרו מדריכים מונגשים מבוססי תקשורת אפקטיבית. המדריכים נוצרו על ידי ארגונים לא ממשלתיים והתנדבותיים, והופצו בפורמטים נגישים לכולם לשימוש של מטפלים ואנשי מקצוע שונים.
(מצורף למאמר הזה לינק למדריך מונגש לשונית שקיים באתר משרד הבריאות, ומדריכים מונגשים שונים אחרים)
גם המטפלים הישירים, ובני המשפחה נשאו במצב הזה בעול גדול, המעבר מטיפול שהתחלק בין אנשי מקצוע ומשפחה, לטיפול של המשפחה בלבד הטיל עול כבד על המשפחות גם כלכלית וגם מנטלית, ונוצרה הבנה שבלי תמיכה במצב הזה של הגופים השונים שמטפלים באנשים המיוחדים בשגרה, המשפחות יפנו לאשפז את בני המשפחה המיוחדים.
עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שבמצב כזה שהוא מתוח מלכתחילה, יחד עם המצב האישי של אנשים מיוחדים, שהרבה מהם חווים, חרדות, פרנויה, או OCD שיגרום להם להיצמד לחדשות ולצרוך מידע ביתר על המחלה, כל אלו יחד, יכולים להחמיר מצבים פסיכיאטריים קיימים, או לייצר חדשים, ולגרום לשבירה מנטלית של האנשים המיוחדים. בנוסף, כשהרבה התערבויות וטיפולים בתחום בריאות הנפש, שהיו יכולים לטפל או לאזן את המצב הזה, לא קיימים בנמצא בגלל ההפסקה של טיפולים פנים אל פנים, אין גם מי שיאזן ויטפל במצב המנטלי המחמיר של האדם המיוחד.
מתוך כל החשיבה הזאת, והמידע שנאסף, ההמלצה למטפלים באנשים מיוחדים היא לא להיפגש איתם יותר מדי פנים אל פנים כדי להוריד את הסיכון להדבקה שלהם, שגם ככה הוא גבוה יחסית, והם נמצאים בקבוצת סיכון. מצד שני, בגלל שהם עדיין צריכים את הטיפולים והתמיכה, דווקא במצב הקיים, צריך לנסות להטמיע את הטיפולים וההתערבויות השונות באמצעים טכנולוגיים עד כמה שניתן. ברור שלא כולם נגישים לטכנולוגיה או יכולים לעשות בה שימוש, אבל במצבים שזה אפשרי, זה הפתרון הנכון והטוב יותר מאשר טיפול פנים אל פנים, או הפסקת הטיפול והתמיכה בכלל.
המצב הנוכחי יכול לגרום לשינוי התנהגותי לרעה של האדם המיוחד, גם בגלל שינויים בשגרה שלו, וגם בגלל הפסקה או ירידה בטיפול התומך שיש מסביבו במצב רגיל. המצב הזה יכול להביא להסתמכות על יתר על תרופות כדי להחזיק את האדם המיוחד במצב טוב יותר, מה שמנוגד לתפיסה הרגילה שקוראת להוריד את ההסתמכות על תרופות בטיפול באנשים מיוחדים
.עוד נקודה שחשוב לשים לב אליה היא נושא הפגיעה והאלימות שחווים אנשים עם צרכים מיוחדים. אנשים כאלו נמצאים בסיכון להתנהגות מתעללת ואלימות גם במצב רגיל, אבל במצב של מגיפה וסגר, כשהאלימות המשפחתית עולה בכל מדד, ואפשר לראות את זה גם אצלנו, יש חשיבות גדולה אפילו יותר לשימת לב, ויצירת הגנה לאנשים מיוחדים, כדי שלא יחוו אלימות בתקופה הזאת. במצב כזה, כשיש פחות פגישות פנים אל פנים של המטפלים עם האנשים המיוחדים משתנה היכולת להעריך את מצב הביטחון האישי של האדם המיוחד, וצריך למצוא דרכים אחרות להבין האם הוא נמצא תחת ניצול או אלימות, ולשכלל את התקשורת איתו כדי לקבל ממנו סימנים למצב כזה.
צריך לזכור שגם אמצעי התקשורת שלו הוגבלו, ויש לו פחות הזדמנויות ומפגשים עם אנשים כדי להתלונן על מצב כזה.
ההשלכות לטווח הארוך של הוירוס מבחינה בריאותית או נפשית עדיין אינן ידועות עד הסוף, וגם לא איך הוא ישפיע על האנשים המיוחדים. מה שכן ברור הוא שהמטפלים יצטרכו לפתח דרכים חדשות לטיפול, לשכלל וללמוד אותן היטב כדי להגיע לטיפול מיטבי גם בצורות להם לא היו רגילים לפני כן
נושא האוריינות הטכנולוגית של הצוותים ושל האנשים המיוחדים יצטרך לתפוס מקום מיוחד, ויהיה צורך להזניק אותם אל העולם הטכנולוגי כדי לשמר את הטיפול המיטבי, ולתת להם את מה שהם צריכים בדרכים חדשות ויצירתיות.
מחקר רב יצטרך להיעשות כדי להבין מה הן הטכנולוגיות הנכונות והמתאימות, ומה הן הפלטפורמות היעילות ביותר כדי להעביר אליהן את הפעילות
מעבר למחקר יש שני גורמים שיכולים להיות חשובים לפעם הבאה –
- יצירת מידע ברור מונגש לאנשים ה מיוחדים ולמטפלים שלהם בכדי לייצר מיד חינוך לזיהוי ההדבקות ולהתנהלות למניעת הדבקות
- שירותי הרווחה הם המפתח לניהול משבר כזה, להעברת המידע באופן הטוב ביותר, ולהפעלת אופציות להמשך טיפול יעיל גם בתנאים מגבילים, ולעזרה למטפלים העיקריים ולמשפחות במצב שנוצר, ומצד שני בשמירה על ביטחונם של האנשים המיוחדים גם מרחוק.
והכי חשוב, בהערכות הבאה למצב דומה או למגיפה, חשוב מאוד שאנשים מיוחדים, בני המשפחה שלהם והמטפלים שלהם יישמעו, ולא יתעלמו מהם ומהצרכים שלהם, כדי שהחברה תוכל להעצים אותם לעמוד במקרה כזה שוב בעתיד.
הנגשה לשונית של כללי ההתנהלות בזמן הקורונה –
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/corona_simple_info/he/corona2_simple.pdf
הנגשות נוספות ומידע
https://www.gov.il/he/Departments/Guides/corona_accessible_info
המאמר המלא
